#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי פטורים מתפילה 1) ופטורים מק""ש 2) וחייבין בק""ש?"	"1) העוסק במצוה [כגון הנושאי מטה] 2) חילופי נושאי מטה שאין למטה צורך בהם [לרש""י משום שתפילה אינו דאורייתא {ויש לפרש דבאמת אינם ממש עסוקים במצוה ואפ""ה פטרוהו מתפילה דרבנן}, לרבותינו (שמובא ברש""י) משום שיש להם עוד שהות [ותמה רש""י עליהם דאין זה לשון פטור], לרבינו יונה משום דתפילה בעי לעמוד מעומד לזמן ארוך משא""כ לק""ש, ולהרמב""ם מפני טרדת הלב [אבל הב""ח פי' הרמב""ם על דרך רבינו יונה]]"	סימן קו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הטעם דרבינו יונה, למה אינו יכול להתפלל כהשהוא הולך ברגליו כדאשכחן דמותר להתפלל כשהוא הולך בדרך?	"1) תי' המג""א (ס""ק א') ע""פ המחה""ש דקיי""ל כהר""ן דפטור כשהוא טרוד במצוה אחת, ממילא לגבי ק""ש בקל יכול לקרות פסוק ראשון משא""כ בתפילה קשה להתפלל ולפיכך פטור משום עוסק במצוה.<br> 2) והערוה""ש (סעי' ד') תי' דבאמת תפילה צריכה להיות מעומד ולא רצו לתקן למי שפטור משום עוסק במצוה להתפלל דרך הלוכו, ודוקא במי שהולך בדרך שהוא מחויב להתפלל תקנו לו להתפלל כשהוא מהלך."	סימן קו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהמלוין?	"הרמב""ם כתב דפטורים בתפילה מפני טרדת הלב, אבל הטור משמע דחייבין (ב""י), והערוה""ש (סעי' ב') פי' דהטור נקט לשון הש""ס ולעולם מודה להרמב""ם דאף המלוין פטורים."	סימן קו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים להתפלל תשלומין?	"לא, כיון שבשעת חובתו היה פטור מן הדין (מ""ב ס""ק ג') {אמנם, ממ""ב לעיל (סי' ע""א ס""ק ד') משמע דדוקא אם עסקו במצוה קודם שהגיע זמן חיובו (הר""י באק)}, והערוה""ש (סעי' ג') מסתפק אם יכולים להתפלל אפי' קודם חצות אחר ד' שעות, אכן המ""ב לקמן (סי' ק""ח ס""ק ב') כתב דנכון שיתפלל עוד הפעם בתנאי נדבה ויחדש בה דבר"	סימן קו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נשים מחויבות בתפילה?	"1) לפי שהוא מצות עשה שאין הזמן גרמא (רמב""ם) שיכולות להתפלל כל עת שירצה, והוסיף המג""א (ס""ק ב') דמש""ה נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידית כיון שיוצאים בבקשה אחת בבקר או בלילה (מ""ב ס""ק ד') [ויש מח' אחרונים אם לילה כלפניו או כלאחריו (מ""ב דרשו)] {והא דתני דנשים חייבות בתפילה היינו תפילה דאורייתא דהוא בקשה אחת}<br>2) אע""פ שהוא מצוה מדרבנן להתפלל, אפ""ה חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כאנשים דרחמי היא (רמב""ן), והוסיף המ""ב (ס""ק ד') דזהו העיקר פשט ולפיכך צריכות להתפלל שמ""ע שחרית ומנחה אבל לא קבלו על עצמן להתפלל מעריב {ולפי הרמב""ן דתפילה דרבנן על כרחך הא דקתני במתני' דנשים חייבות בתפילה היינו תפילה דרבנן והוא שמונה עשרה}<br>3) הרבינו יונה כתב דכיון דאמרינן הלואי אדם מתפלל כל היום הוי כמצות עשה שאין הזמן גרמא<br>4) מבואר ממג""א (סי' נ""ח ס""ק ז') דכיון שמתפלל שחרית מנחה ומעריב הוי כמצות עשה שאין הזמן גרמא דמכח זה הקשה על הכסף משנה דס""ל דמדאורייתא ק""ש של שחרית כל היום וק""ש של ערבית כל הלילה נשים יהא חייבות בק""ש דהוי מצות עשה שאין הזמן הגרמא"	סימן קו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכי פחות שיכולות נשים להתפלל?	"יאמרו שבח, בקשה, והודאה. ולפיכך אם אומרת מודה אני ובקשה אחת יצא (רשז""א, מ""ב דרשו) {אכן, יש לעיין בזה שהרמב""ם משמע דצריך להודות אחר הבקשה}."	סימן קו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכתחילה מה צריכות נשים להתפלל?	"ברכת התורה (סי' מ""ז סעי' י""ד), ברכת השחר (מ""ב סי' ע' ס""ק ב'), פרשת תמיד (ביה""ל ס""ס מ""ז), פסד""ז [ולכל הפחות ברוך שאמר, אשרי, ישתבח] (מ""ב סי' ע' ס""ק ב'), ק""ש, אמת ויציב, שמ""ע (מ""ב ס""ק ד') (קובץ תשובות ח""א סי' י""ד, מ""ב דרשו)"	סימן קו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוסף?	"הצל""ח (ברכות כ""ו) סבר דפטורים מפני זמן גרמא, ותשובת בשמים ראש כתב דפטורים מפני שאינן שוקלים וממילא אין להן חלק בקרבנות ציבור [אלא דס""ל דכבר נהגו להתפלל ולחייב עצמן בכל המצות] (רע""א), והמגן גיבורים פסק דהן חייבות במוסף, והמ""ב (ס""ק ד') לא הכריע. "	סימן קו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תפילה דאורייתא?	"הרמב""ם סבר דהוא מדאורייתא, והרמב""ן כתב דהוא מדרבנן, והסמ""ק סבר דבעת צרה הוא מדאורייתא [והחינוך כתב דזהו נמי דעת הרמב""ן]"	סימן קו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים שהגיעו לחינוך?	"חייבים לחנכם בשמ""ע, אבל מותרים לאכול קודם תפילה וקידוש (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה') [דאין חינוך שלא לפגוע במצוה כגון אכילה קודם תפילה וקידוש, או לאכול מצה קודם ליל הסדר (הר""י באק), והערוה""ש (סעי' ח') ביאר משום סכנה א""נ משום דאינו איסור בעצם אלא תלוי בזמן]"	סימן קו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שתורתו אומנתו כרשב""י?"	"פטור מתפילה [ואפי' למ""ד דתפילה מדאורייתא מ""מ די בפעם אחת ביום (מ""ב ס""ק ז')] וחייב בק""ש וברכותיה (מג""א ס""ק ד', מ""ב שם) דכיון שנתחייבו בק""ש נתחייבו גם בברכות (ערוה""ש סעי' י'). [וביאר הח""ח (שמירת הלשון שער התורה פ""ג בהג""ה) דדוקא למי שתורה חביבה לו כ""כ עד שאינו מבטל ממנו כלל אז יש כח בקדשותה לבטל על ידה מצות תפילה (מ""ב דרשו)]"	סימן קו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה פטורים מתפילה, הלא קיי""ל דלא אמרינן העוסק במצוה פטור מן המצוה בתלמוד תורה?"	"תפילה קיל דאינו אלא בקשת רחמים, וממילא מי שתורתו אומנתו פטור ממנו [אבל בסתמא לא אמרינן הלומד תורה פטור מן התפילה] (מ""ב ס""ק ז')"	סימן קו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"והרי איתא בגמ' שבת (ל""ג ע""ב) דרשב""י לביש ומצלי?"	"תרצו תוס' (שבת י""א ע""א) דהיינו ק""ש (מג""א ס""ק ד')"	סימן קו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכים ברכה על תפילה?	"מפני שאין לה קבע (מג""א ס""ק ד' בשם האבודרהם), וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ד') דהלואי שיתפלל כל היום."	סימן קו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלמד תורה ברבים, האם מותר להתחיל 1) כשיכול לקרות ולהתפלל לאחר זמן 2) כשאינו יכול לקרות ולהתפלל לאחר זמן?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-94e387ea3b3c6fde44f7991d3dfbd8542dbe7376.jpg"">"	סימן קו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלומד יחידי, האם מותר להתחיל 1) כשיכול לקרות ולהתפלל לאחר זמן 2) כשאינו יכול לקרות ולהתפלל לאחר זמן?	"1) קודם שהגיע זמן יכול להתחיל (שו""ע סי' פ""ט סעי' ו' ומ""ב שם ס""ק ל""א), ולפי הלבוש א""צ לפסוק כשיגיע זמנו אבל לפי הא""ר צריך לפסוק, והביה""ל (ד""ה מי) מקיל כהלבוש כשהתחיל בהיתר (וכ""כ המ""ב לעיל סי' פ""ט ס""ק ל""א), ואם כבר הגיע זמנו אסור להתחיל ללמוד, ובדיעבד אם התחיל באיסור לפי הלבוש והמג""א (ס""ק ו') א""צ לפסוק אבל לפי הא""ר צריך לפסוק לק""ש (מ""ב ס""ק י'), והביה""ל (ד""ה מי) נוטה להקל במקום ביטול תורה אלא דיותר טוב לקרות ק""ש לצאת דעת הא""ר. 2) אסור להתחיל, ואם התחיל צריך לפסוק."	סימן קו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש לנו בזמנינו מי שתורתו אומנתו לענין זה?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""א - י""ב) בדעת הרמב""ם דכל מי שאינו עוסק בשום פרנסה להתפרנס כיון שאינו מפסיק לפרנסה אינו מפסיק גם לתפילה, אפי' בזמן הזה, אכן השו""ע פסק דאנו מפסיקים. וכן מבואר ממ""ב לעיל (סי' צ' ס""ק נ""ו) ומאג""מ (או""ח ח""א סי' ל""א וח""ב סי' כ""ז) דאינם מקילים אלא לבטל תפילה בציבור. "	סימן קו סעיף ג		
